On our vacation in France and also about the pain..

I have not written for a long time. There are good and bad reasons for this.

First, the good ones: the first Taxol treatment – 5^th chemo -  went well, no side effects.  Although it lasts longer - four hours compared to two hours and a half - it's easier because there is no concern like with Adriamitzine, the previous drug that could cause tissue damage.

I had not updated the blog mainly because everything was going well and I was excited at the idea of flying to France for a vacation. The holidays were great. We spent the first weekend in Hyeres with my sister and brother. Michel took us to the boat. It was great!

Then we traveled to the Luberon area. We rented a place near Cavaillon with  six families of good friends and their children. I felt in perfect health. I loved the quiet routine of the holidays. I was very happy to reunite with my friends. I enjoyed the idle rest by the pool - in the shade of course. I played tennis and I even did a little biking. We made beautiful walks in the surrounding villages, we ate well and laughed a lot.

What about the last three weeks since my return from vacation? Side effects after the second Taxol treatment (No. 6) were more serious. I had joint pain. I felt terribly tired and was nauseus again.It also affected me psychologically. I felt really pessimistic. Denis was incredibly patient and caring. My sister was here and she was very helpful: she cooked, encouraged me and treated me with massages. Fortunately, the pains lasted four days and then eased gradually.

For the sixth chemo I was with Lia and Sigal because Denis was still in France. Lia filmed two people thanks to which I smile a lot in the hospital medical:  Simon the medical clown and Susannah, the charming and skilled nurse that always find my vein and never hurts. This is just a really short clip.

A big thank you to Sigal who picked us from home, spent long hours at Tel Hashomer and then brought  us backhome.

Two days ago I received the seventh and penultimate treatment. I'm tired and I feel tingling in the fingers, but it is tolerable: nothing to do with the pain of the last time. I'm happy and I try not to think about what will reserve tomorrow ..

Yesterday my yoga teacher worked on the region of the heart. I felt the anguish of pain that gripped my heart .. Breathing and yoga postures were able to relax and release tension. I've written extensively on the benefits of yoga that helps me tremendously in both the physical and the mental level.

When I write these lines, I feel the pain that starts, like the last time, in the shoulders. I am determined to breathe and not to sink into pessimism.

This week we had the pleasure to taste the wonderful dishes that Rochelle, Ilana and Noga prepared for us!

Long silence, chouettes vacances et aussi des douleurs

Je n'ai pas écrit depuis longtemps.  Il y a  à cela de bonnes et de moins bonnes raisons.

Commençons par les bonnes: le premier traitement de Taxol, le cinquieme, s'est bien passé, sans effets secondaires. Bien que cela dure plus longtemps  - quatre heures par rapport  à  deux heures et demie – c'est plus facile car il n'y a pas l'inquiétude qui existe avec Adriamitzine, le précédent médicament qui risquait d'endommager les tissus.

Je n'avais donc pas mis à jour le blog surtout parce que tout allait bien et que j'étais excitée  à  l'idée de partir en vacances  en France. Les vacances étaient géniales.  Nous avons passé le premier  week-end  à Hyères avec ma soeur et mon beau-frère. Michel nous a emmené faire du bateau. C'était formidable!

Puis nous sommes partis vers le Lubéron. Nous avions loué un endroit près de Cavaillon avec six familles de bons amis et leurs enfants. Je me suis sentie en parfaite santé.  J'ai adoré la calme routine de ces vacances. J'ai été très heureuse de retrouver  les ami/e/s. J'ai apprécié l'oisiveté près de la piscine - à l'ombre bien sûr. J'ai joué au tennis et j'ai même fait un peu de vélo. Nous avons fait des ballades dans de beaux  villages des alentours, on a bien mangé et beaucoup ri.

Qu'en est-il des trois dernières semaines depuis mon retour de vacances? Les effets secondaires après le deuxième traitement au  Taxol (n ° 6) ont été plus sérieux. J'ai eu de grosses douleurs articulaires. Je me suis sentie terriblement  fatiguée et puis j'ai de nouveau eu des nausées.Ca m'a aussi affecté psychologiquement. Je me sentais vraiment pessimiste. Denis a été incroyablement patient et attentif. Ma soeur Faby était là  et elle m'a aussi beaucoup aidée: elle a cuisiné, m'a encouragée et m'a fait des massages .. Heureusement,  la douleur n'a duré que quatre jours et  s'est atténuée peu à peu.

Pour la sixième Chimio, j'étais avec Lia et Sigal car Denis était encore en France. Lia a filmé les deux personnes grace auxquelles je souris  beaucoup  à l'hôpital: Simon, le clown médical  et Susannah, la charmante infirmière. Elle est si qualifiée qu'elle  trouve toujours ma veine du premier coup sans me faire mal. Ceci est juste un aperçu. 
Un grand merci à Sigal qui est venue nous chercher, a passé ces longues heures  à Tel Hashomer et nous a ensuite ramenées  à la maison.

Il y a deux jours j'ai recu le septième et avant-dernier traitement . Je suis fatiguée et je sens des picotements dans les doigts, mais c'est tolérable: rien à voir avec les douleurs de la dernière fois. Je suis contente et j'essaye de ne pas penser à ce que me réservera  demain.

Hier, ma professeur de yoga a travaillé sur la région du cœur. Je sentais l'angoisse des douleurs qui étreignait mon cœur. La respiration et les postures de yoga ont été en mesure de me détendre et de relâcher la tension. J'ai déjà beaucoup écrit sur les bienfaits du yoga qui m'aide énormément sur le plan physique et sur le mental.

Au moment où j'écris ces lignes, je sens la douleur qui s'annonce comme la fois précédente, dans les épaules. Je suis déterminée à respirer et à faire de gros efforts pour ne pas sombrer dans le pessimisme. J'espère y parvenir.

Cette semaine, nous avons eu plaisir de gouter aux délices que nous ont préparés Rochelle, Ilana et Noga!

על דממה ארוכה, חופשה נפלאה ועל כאבים גם

לא כתבתי זמן רב. יש לכך סיבות טובות ופחות טובות.

נתחיל בטובות: הטיפול הראשון בטקסול (כימו מס' 5) עבר בטוב ללא תופעות לוואי.  הנה לכם תיעוד מהחדרון באשפוז יום. זה אמנם נמשך יותר זמן כארבע שעות לעומת שעתיים וחצי אבל אין את החשש שקיים עם התרופה הקודמת אדריהמיצין שעלולה לפגוע ברקמות.

בעת ההיא, לא הספקתי לעדכן את הבלוג בעיקר כי הייתי נרגשת שהרי קבלתי רשות מהאונקולוג החביב שלי לנסוע לצרפת.

החופשה בצרפת היתה נהדרת. היינו בסוף שבוע אצל אחותי וגיסי ויצאנו לים. ואין כמובן שום ים שמשתווה לחופים של דרום צרפת.

שכרנו מקום ליד העיר אביניון  עם עוד שש משפחות של חברים טובים וילדיהם. הרגשתי בריאה לחלוטין. שגרת החופשה הטיבה איתי מאוד. שמחתי מאוד לפגוש את החברים והחברות. נהנתי מאוד מהבטלה ליד הבריכה – בצל כמובן. שחקתי טניס ואפילו נסעתי קצת באופניים. עשינו טיולים קצרים לכפרים מקסימים, אכלנו טוב וצחקנו הרבה.

ומה לגבי השלושה שבועות האחרונים, מאז שבתי מן החופשה? כאן מתחילה העגמומיות.. תופעות הלוואי אחרי הטיפול השני בטקסול (מס' 6) היו קשות למדי. היו לי כאבי פרקים עזים. הרגשתי עייפות נוראית ובחילה.

זה השפיע עלי גם מבחינה נפשית. לראשונה מאז שחליתי הרגשתי ממש פסימית. מזל שנוסף לדניס שהיה סבלני וקשוב באופן מדהים.. היתה אצלנו גם אחותי מצרפת פאבי והיא עזרה מאוד: היא בישלה, עודדה, סידרה ועשתה לי מאסז'ים..   למזלי זה נמשך ארבעה ימים ועבר בהדרגה.

בזמן הטיפול השישי בקשתי מליה שהיתה איתי לתעד את שני האנשים שבזכותם השהות באשפוז יום גם מלווה בחיוכים: שמעון הליצן הרפואי וסוזנה, האחות המקסימה והמיומנת שמוצאת וריד תמיד על הפעם הראשונה וגם לא מכאיבה כלל.. זו רק הצצה.. ותודה לסיגל שאספה אותנו מהביתה, בילתה איתנו בתל השומר וגם החזירה אותנו הביתה..

לפני יומיים קבלתי שוב הטקסול, טיפול שביעי ולפני אחרון ונכון לעכשיו אני בסדר. אני עייפה ויש עקצוצים באצבעות אבל גם זה נסבל ולא דומה כלל לכאבים של הפעם הקודמת. אני מרוצה מכך ומנסה לא לחשוב שזה עלול לנחות עלי מחר.. בשיעור היוגה אתמול המורה עבדה על איזור הלב. תוך כדי השיעור חשתי שהחרדה שיושבת לי על הלב הולכת מתעממת.. החרדה נבעה מהכאבים שחשתי אחרי הטיפול הקודם. הנשימות והתנוחות של היוגה הצליחו להרגיע ולשחרר את המתח. כבר כתבתי את זה רבות אבל מתבקש לכתוב זאת שוב, היוגה עוזרת לי מאוד ברובד הפיזי אבל ברובד הנפשי, התרגול מציל אותי ממש.

תוך כדי שאני כותבת את שורות אלה אני מרגישה את הכאבים שמתחילים.. כמו בפעם הקודמת, ראשית בכתפיים. אני נחושה להמשיך לנשום הפעם ולהתמקד ברגע בלי להשליך ולשקוע בדכדוך.. מקווה שיצליח.

השבוע נהנינו מאוד מהבישולים של רושל שלט, אילנה מושקין ונגה רוזן !!