סוף טוב!! הכל טוב!

חברים וחברות יקרים,

אחרי שתיקה ארוכה, קצת חדשות.

ראשית, הניתוח עבר בשלום. המנתח – איש נחמד ביותר - הסיר את הרקמות שהיו סמוכות לגידול שכבר איננו  וכמה בלוטות לימפה. יש לי שתי צלקות של 7-8 סנטימטר. אני חייבת לומר שלא ציפיתי שזה יכאב כל כך ושתהליך הריפוי ייקח כל כך הרבה זמן.

אולם, עכשיו,  בדיוק שלושה שבועות אחרי ולמרות שניידות  הזרוע שלי עדיין לא  100% אני כבר ממש בסדר.

אני כותבת את הפוסט הזה בעודי יושבת בחדר ההמתנה בבית החולים. לא ברור אם זה הולך לקחת שעה, שעתיים או שלוש שעות. הכירורג  אמור לבדוק את הצלקות ובעיקר להסביר לי את ממצאי דו"ח המעבדה הפתולוגית. השאלה הגדולה היא: האם יש לי עדיין תאים סרטניים בגוף?

שעה עברה .. ואני פסימית באשר לזמן ההמתנה.. יש כאן עשרות מטופלות ושום דבר לא זז. נראה לי שאצטרך לחכות היום ארבע שעות לפחות ..

מעניין. בזמן הכימותרפיה בכלל לא התעסקתי בהיבט הזה של המחלה. בכלל לא התעצבנתי. היה עלי לחכות ולכן חיכיתי. חוסר הסבלנות שלי הוא כנראה מסימני ההחלמה. אני מרגישה יותר טוב ואני שוב אדם עם יומן גדוש שמתעצבן כשמזכירות חסרות תושייה מזמינות את כל המטופלות באותה שעה ולא מצליחות לארגן את היומן באופן הגיוני .

אתמול ראיתי את ההצגה "סוף טוב" עם ענת וקסמן. זה מחזה של ענת גוב על דרכיהן של ארבע נשים הנפגשות באשפוז האונקולוגי להתמודד עם הפחדים והקשיים הקשורים בסרטן. זה היה מצחיק ועצוב בעת ובעונה אחת. ממליצה.

אופס ... שלוש שעות עברו. סוף סוף ביקרתי אצל הכירורג המקסים (פרופ' שבתאי שמו) הוא היה ממש מרוצה מהתוצאות של המעבדה:

הללויה! אין תאים סרטניים בשד ובבלוטות הלימפה!! בקיצור, אין לי סרטן בגוף! I am cancer FREE

לא מוותרים לי על ההקרנות .. אבל איזו הקלה!

אה כן, שכחתי להודות לכל החברות והחברים היקרים שהביאו לנו אוכל טעים אחרי הניתוח: רחל לואיס, נוגה, אתי ונייטי. תודה גם לקרינה שהשאילה לי את ספרים המדהימים "אל תיגע בזמיר" ושלושת הכרכים של שר הטבעות! תענוג צרוף!

ותודה ענקית גם לעמיתות והעמיתים המקסימים שלי מתחום חברה ורוח במטח. הנה הזר המדהים שהם העניקו לי אחרי הניתוח - לחצו, הגדילו והתרשמו. שרון הייתה ממש סנטה קלאוס והביאה איתה מלבד הזר: מחרוזת סגולה ויפה, רקפות, שוקולדים וסימנייה ייחודית (ומאוד שימושית!)

לא מצליחה להעמיד את התמונה.. סליחה.

תודה לכולם!