ואן גוך, היצ'קוק ודויד סרבן-שרייבר ..

הבוקר כמדי בוקר בשבועיים האחרונים יצאנו להליכה עם דניס. אנחנו ברי מזל לחיות בעיר שיש בה עדיין שדות רבים. בדרכנו אנו עוברים דרך שדה חיטה גדול שנקצר לאחרונה. מאות ציפורים מקוננות בשדה זה, בעיקר עורבים ויונים. כאשר הציפורים עסוקות באכילה של גרגירי החיטה שהקוצרים השאירו, האווירה רגועה, ממש כמו בציור של אן גוך. 

וינסנט ואן גוך שדה חיטה עם ברושים

אבל בין רגע, יכולה ההרמוניה להשתבש והציפורים ממריאות בבהלה. מיד חשבתי על "הציפורים" של היצ'קוק. פתאום מועקה אחזה בליבי. יש משהו דומה לכך בחיים עם הסרטן.

כל עוד אני מתנהלת בתוך השגרה היומיומית של המחלה הכל בסדר: ביקורים אצל האונקולוג, בדיקות דם, כימותרפיה ותרופות. ההרגשה בטוחה ואופטימית, אני על המסלול. אבל ביום רביעי התערער האיזון.

תוצאות בדיקת הדם שלי לא היו בסדר. הכדוריות הלבנות היו נמוכות מדי כדי שאוכל לקבל את הטיפול הכימותרפי השני למחרת. מיד הרגשתי את מפלס החרדה עולה. איך יכול להיות? הרי אני מרגישה נהדר! הגוף שלי יכול כך להטעות אותי?

עצם המחשבה על דחייה של הטיפול גרם לי לצמרמורת. מה? לאפשר לסרטן העצבני שלי להרים את ראשו? לא יעלה על הדעת! שוחחתי עם תמי האחות הראשית ביחידת השד – אישה מקסימה ביותר - והיא אמרה לי שיש לפעמים הפתעות ושהיא מציעה שאגיע בכל זאת לתל השומר למחרת ואחזור על הבדיקה. הסכמתי כמובן והחלטתי ללכת לשיעור יוגה. חזרתי רגועה יותר.

חזרו על בדיקת הדם ואז, בינגו! קפצתי לזרועותיה של סיגל חברתי שבאה להחליף את דניס שהיה צריך ללכת להרצות בכנס. איזו הקלה! כדוריות הדם הלבנות עלו פלאים וקיבלתי אישור לקבל את הכימו! דניס חזר בינתיים ופגשתי את סוזנה האחות באשפוז יום שתלווה אותי. אף היא אשת מקצוע מעולה ומקסימה. הטיפול עבר בשלום וללא כאבים בכלל.  ומאז, אני מרגיש פשוט נהדר! למרות תחזיות של תופעות לוואי קשות אחרי הטיפול השני בשל האפקט המצטבר, אני מרגישה ממש טוב. איזו הקלה! חששתי מאוד שהילדים יהיו עצובים לראות אותי גמורה. במיוחד לאור העובדה שהם מאוד מרוצים מהשינויים שחלו: אני נוכחת, מחייכת, שלווה, קשובה וסבלנית הרבה יותר.

חוללתי הרבה שינויים באורח החיים שלי. אני עובדת הרבה פחות ולכן הגורם העיקרי למתח הצטמצם מאוד. הצוות הנפלא שלי בעבודה לקח על עצמו הרבה אחריות שהייתה מוטלת עלי ואני מבינה כעת שהניהול שלי היה פשוט מדי ריכוזי.  שיניתי את התזונה שלי, אני הולכת שעה ברגל מדי יום, אני עושה יוגה ומדיטציה שלוש או ארבע פעמים בשבוע. אני  קוראת הרבה.

בפרט אני מפיקה תועלת רבה מן הספר ANTICANCER  הרגלים יום יומיים לבריאות הגוף והנפש של ד"ר דוד סרבן שרייבר. הספר מדגיש עד כמה הרגלים כגון תרגילי מדיטציה, פעילות גופנית ותזונה בריאה יותר יכולים לשפר את יעילות הטיפולים הקונבנציונליים בכך שהם מגדילים את הפוטנציאל הטבעי של מערכת החיסון שלנו. אני ממליצה בחום להציץ בסרטון באנגלית שבו הוא מסביר את המסע עשה.

סרבן שרייבר מדבר הרבה על החשיבות של בני משפחה וחברים כדי לחזק את האדם החולה. במקרה שלי אני מרגישה מוקפת באהבה. זה מדהים עד כמה זה עושה לי טוב לקבל את כל מיילים והשיחות של חברות וחברים מכאן וממרחקים!

אתמול, שריטל, ארבל, קרני  ומרינה בישלו עבורנו את ארוחות השבת! תודה להן מקרב לב!

כל כך התרגשתי כשניקי חברתי שלחה לי לינק ל Google Docs שבו משפחות מהקהילה ומבית הספר התנדבו להכין את ארוחת השבת שלנו לכל תקופת הטיפולים! בכיתי מהתרגשות!

אה, עדכון אחרון: השיער שלי עדיין על הראש! אחותי איבון סיפרה אותי קצר ואתם מוזמנים להתרשם!

שבוע טוב!