כימו מס' 3 וחדשות טובות

אני לא מרגישה מי יודע מה בשלושת הימים האחרונים. הרבה בחילות ועייפות נוראה

אולם אני מרגישה שזה משתפר לאט לאט, למרבה המזל.

החדשות הטובות של השבוע הם:

1. הגידול שלי הצטמצם בחצי.

2. המערכת החיסונית שלי חזרה לרמת שגרה.

3. הרופא האונקולוג נתן לי רשות לצאת לחופשה בצרפת באוגוסט!

אלה חדשות מאוד מרגשות שמאפשרות לי להתמודד עם החילות והעייפות בגישה פרגמטית.

ביום חמישי האחרון קיבלתי את הטיפול הכימותרפי השלישי מסוג AC. הרגשתי ממש טוב והאחות היתה מאוד מרוצה ממני. אני הפציאנטית לדוגמא: אני הולכת שעה בכל יום, אני  מקפידה לאכול טוב - בלי סוכר, בלי בשר אדום, בלי קמח לבן – אני עושה יוגה. ובקיצור, אני לוקחת אחריות על הסרטן שלי.

החדשות המפתיעות מבחינתי הן שרובם המכריע של החולים בוחרים לא לעשות שום דבר. זה נראה לי לגמרי לא רציונלי אבל בעצם אני עצמי לא עשיתי כמעט שום דבר בריא לפני שנודע לי שאני חולה..

באשר לחשיבות ההליכה, היא נובעת מכך שהיא גורמת לגוף לשחרר אנדורפינים שהם הורמונים המסייעים לגוף להתמודד טוב יותר עם הכאב ומשפרות את מצב הרוח.

אני שולח לכם גם הקישור שג'ולי האחיינית שלי שלחה אלי. קטע של סמנתה מ"סקס והעיר הגדולה" בארוחת ערב למטרות צדקה לסרטן השד. אהבתי ואני מקווה שאתם גם תאהבו.

השבוע הרשימה של החברות שהכינו עבורנו אוכל טעים ארוכה מאוד: תודה לארבל לויסון, אביטל דרורי, ניקי מאור, אתי גוטמן, הת'ר מימון, קלייר אלבז, קרני גוברין סגל ואילנה הנלי.

אני רוצה גם להודות לחברים היקרים שהעניקו לי השבוע מתנה מרגשת ליום ההולדת:  iPad שבו אני כותבת את הפוסט הזה. אז תודה ליהודית ודוד, משה וסופי, אלכס וסוזן, קרול ועמנואל ומיכאל וסיגל.