שבוע עמוס, וסוף שבוע גדוש פעילויות לכן אני קצת
מאחרת בכתיבת הפוסט השבועי.
פרח מהגינה שהלל ואני ציירנו השבוע
ביום שישי בקשתי מ-זוהר הספר שלנו לבוא לגלח לי
את הראש. במהלך השבוע האחרון השיער שלי נשר בכמויות והבנתי שהגיע הזמן.
זה היה רגע כואב אבל קצר. בכיתי, דניס וליה היו
לצידי. הילדים יצאו לגינה ובאו לנשק אותי זה כשזוהר סיים .הלל
ונדב היו קצת מוטרדים. אבל כבר אמש נדב אמר לי: "אימא, חם לך, את יכולה להוריד
את הצעיף אין לי בעיה לראות את הראש שלך בלי שיער."
כבר בבוקר התפתחה שיחה על היתרונות של המצב תוך
כדי ארוחת הבוקר: חסכון ניכר על השמפו, חסכון במים בעקבות הקטנת משך המקלחת, לא
אוכל עוד להידבק מכיני הילדים הטורדניים במיוחד בחודשי הקיץ, אוורור דרך הראש שהוא
יתרון גדול בקיץ הישראלי.
התחלתי לנסות צעיפים וכובעים ואני חושבת שזאת תהיה
הזדמנות להעיז ולהנות מזה .. אני בדרך כלל חסרת יצירתיות בתחום הלבוש אבל כעת אין
ברירה עלי להשתדל קצת יותר בתחום כיסויי הראש. יש כמה אנשים שחשבו שחזרתי בתשובה או שעברתי להתגורר בהתנחלות.. (-:
חוץ מזה, זה היה שבוע טוב גדוש בשיחות נהדרות
עם חברים טובים.
קבלתי בשורות טובות בעבודה: נוכל לחדש את מקום
מכאן; אנו מתחילים מיזם חיים משותפים בעיר רמלה יחד עם משרד החינוך ואחרון חביב,
אנו מתחילות בפיתוח ערכה חינוכית לסידרה עבודה ערבית.
וגם חגגתי השבוע יום הולדת 45! תודה לדניס ולילדים
על ארגון יום נהדר. תודה גם לכל המאחלים, ברכותיהם היו מאוד משמעותיות עבורי. תודה
מיוחדת לסופי אשר שלחה לי את הזר הכי גדול והכי יפה שקיבלתי בחיי, פלא אמיתי!
תודה ד"ר לו צ'אנג המדקר הסיני שלי, שבשכותו הצלחתי להתמודד עם
הבחילות הבאמת מגעילות של השבוע!
ולבסוף,
תודה גדולה לנייתי, אביגיל, ארבל, ג'ודי וקלייר אשר טרחו והכינו לנו מטעמים לשבת!
No comments:
Post a Comment